FRENK Edward Natan

FRENK Edward Natan 

1862-1924

Imiona pierwotne: Azriel/Ezriel Nisan/Nosn (Izrael Nusyn).

Pseudonimy i kryptonimy: ki, F-k, Paneach, Panejach, Natan.

Historyk, publicysta, tłumacz. 

Urodzony 23 listopada 1862 1 w Wodzisławiu na Kielecczyźnie w zamożnej rodzinie chasydzkiej; syn Abrahama (Awrahama) Frenk, kupca, i Brandli Frajdli z domu Paryzer. Jego edukacja ograniczyła się do nauk odbieranych w typowym religijnym domu chasydzkim. W 1886 opuścił dom rodzinny i osiadł w Warszawie, zrywając ostatecznie kontakty z rodzimym środowiskiem. Utrzymywał się z handlu, sympatyzując z żydowskimi socjalistami i polskim „Proletariatem”. We własnym zakresie próbował też zdobyć świeckie wykształcenie. Jako utalentowany samouk w 1884 rozpoczął współpracę z różnymi periodykami żydowskimi, m.in. hebrajskojęzycznym rocznikiem Ha-asif, tygodnikami Ha-cfira (od 1911 był tu członkiem redakcji) i Ha-melic, a także m.in.: Ha-zman (1904-1905), Ha-eszkol czy Ha-boker. Publikował także w czasopismach w języku jidysz, m.in.: Jidisze Bibljotek, Literatur un Lebn, Jontew Bletlech, Jid, Moment, Di Welt, Cajt, Hajnt, Roman-cajtung czy Dos jidisze folk. Zamieszczał tam m.in. felietony o treści politycznej, w tym wspierające dążenia niepodległościowe Polaków, jak również recenzje książek, sprawozdania ze zjazdów, opowiadania i próbki własnych dramatów w jidysz (np.: „Hajnt”, 1924, nr 94-98, gdzie wydrukowano akt pierwszy jego dramatu historycznego pt. „Temerl”). Większość jego dorobku dramaturgicznego pozostała jednak w rękopisie. Artykuły zamieszczał też w niemieckojęzycznym Die Welt (wydawanym we Wiedniu). W ostatnich latach życia publikował też teksty poświęcone historii Polski, zwłaszcza dziejom polskich Żydów, a w szczególności chasydów (głównie w pierwszej połowie XIX wieku). Popularna była jego rubryka Odcinki z historii Żydów w Warszawie (Epizodn fun der geszichte fun Jidn in Warsze), ukazująca się na łamach dziennika „Hajnt”. Gromadził ponadto i publikował chasydzkie legendy oraz opowieści z życia chasydów. Był aktywny społecznie, należał m.in. do Zarządu Seminarium Historii Żydów przy żydowskiej Strzesze Akademickiej. Jako tłumacz debiutował pod koniec XIX w. przekładem na hebrajski utworu Grace Aguilar („Ganon we-hicil”, 1893). Na ten sam język przełożył też jednoaktową sztukę Roberta Zandka („Jehudjonim”, 1907). Spośród polskich autorów najwcześniej zainteresował się twórczością Elizy Orzeszkowej, tłumacząc na jidysz jej opowiadanie „Gedali” (1901).  Później także przekładał na jidysz Bolesława Prusa, a Henryka Sienkiewicza na język hebrajski (przekłady jego dzieł były później wielokrotnie wznawiane, ale z koniecznością korekt stylistycznych wymuszonych ewolucją języka hebrajskiego). Tłumaczył też polskie prace o charakterze rewolucyjnym. Był żonaty, miał córkę i syna (wg nekrologu w: „Hajnt” z 3 lutego 1924). Zmarł 1 lutego 1924 w Warszawie; pochowany tamże na cmentarzu żydowskim przy ul. Okopowej.

Spuścizna tłumaczeniowa E.N. Frenka, zachowana jeszcze w okresie międzywojennym, uległa później rozproszeniu bądź zniszczeniu.

1  Polski słownik judaistyczny i The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe podają jako datę roczną urodzenia Frenka 1863 (zob. https://yivoencyclopedia.org/article.aspx/Frenk_Azriel_Natan#translation).

TWÓRCZOŚĆ PRZEKŁADOWA 

1. E. Orzeszkowa: Mirtala. [Powieść]. Przełożył E.N. Frenk. Warszawa: B. Szimin 1912, 194 s. Wydanie następne [opracowane dla młodzieży]: Warszawa: M.I. Frajd 1923, 137 s.  

2. B. Prus: Di krojn fun Micrajim, historiszer roman. Przełożył z jidysz A.N. Frenk. T. 1-3. Warszawa: A. Gitlin 1918, 1295 s. 

Tytuł oryginału: Faraon. 

3. H. Sienkiewicz: Be-esz u-we-cherew: sipur mi-jemej he-awar. T. 1-4. Tirgem mi-polanit be-riszjon jorszej ha-mechaber A.N. Frenk. Warsza: A. J. Sztibel 1919-1921, 240; 259; 259; 192 s. Wyd. nast.: wyd. 2 T. 1-2. Tel Awiw: Masada [1953], wyd. 3 T. 1-4. Tel Awiw: „Masada”, ha-mahadura ha-chadasza 1965. 

Tytuł oryginału: Ogniem i mieczem.   

4. H. Sienkiewicz: Ha-mabul. T. 1. Tirgem A.N. Frenk. Tel Awiw: Masada 1955, 534 s. Wydanie następne: Ramat Gan; Giwatajim: Masada 1966. 

Tytuł oryginału: Potop.

OPRACOWANIA OGÓLNE (wybór)

SŁOWNIKI I BIBLIOGRAFIE

1. Z. BORZYMIŃSKA. W: Polski Słownik Judaistyczny. T. 1. Kraków 2012.  

2. Y.M. BIDERMAN. W: Leksikon fun der Nayer Yidisher Literatur. T.7. New York 1968. 

3. F. GUESNET. W: The IYVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe. Yale 2008.   

פרנק (פרענק) עזריאל נתן 

1924-1862

שמות העט: ki, F-ki, Paneach, Panejach, Natan

היסטוריון, פובליציסט, מתרגם

נולד ב-23 בנובמבר 1862 בוודז'יסלאב שבמחוז קיילצה במשפחה חסידית אמידה; בנם של אברהם פרנק, סוחר, וברנדלה פריידלה לבית פאריזר. חינוכו היה חינוך מסורתי שניתן בבית דתי חסידי. בשנת 1886 הוא עזב את ביתו, התיישב בוורשה וניתק קשר עם סביבת הולדתו. הוא התפרנס ממסחר, הזדהה עם סוציאליסטים יהודים ועם "פרולטריאט" הפולני. הוא ניסה לרכוש השכלה חילונית בכוחות עצמו. בשנת 1884 כאוטודידקט מוכשר הוא החל לשתף פעולה עם כתבי עת יהודיים שונים, בין היתר עם השנתון העברי "האסיף", עם השבועונים "הצפירה" (משנת 1911 כחבר מערכת) ו"המליץ" וכן עם "הזמן" (1905-1904), "האשכול" ו"הבוקר". הוא פרסם גם בכתבי עת ביידיש, ביניהם: "יידישע ביבליאטעק", "ליטעראטור און לעבן", "יום־טוב בלעטלעך", "ייד", "מאמענט", "די וועלט",  "היינט", "ראמאן-צייטונג" או "דאס אידישע פאלק". הוא פרסם שם מסות בעלות תוכן פוליטי, כולל אלה התומכות בשאיפות הפולנים לעצמאות, וכן ביקורות ספרים, דוחות מקונגרסים, סיפורים וקטעים מתוך מחזותיו ביידיש (למשל: "היינט", 1924, מס' 98-94, שם פורסמה המערכה הראשונה מתוך מחזהו ההיסטורי בשם טעמערל). עם זאת, רוב מחזותיו נותרו בכתב היד. הוא פרסם גם מאמרים ב-"Die Welt" הגרמני (שיצא לאור בווינה). בשנים האחרונות לחייו הוא פרסם טקסטים המוקדשים לתולדות פולין, בעיקר תולדות יהודי פולין, ובפרט תולדות חסידים (במחצית הראשונה של המאה ה-19). טורו עפיזאדן פון דער געשיכטע פון יידן אין ווארשע (פרקים מתולדות היהודים בוורשה), שפורסם ביומון "היינט", היה פופולרי מאוד. כמו כן הוא אסף ופרסם אגדות חסידיות וסיפורים מחיי חסידים. הוא היה פעיל חברתית והשתייך, בין השאר, לוועדת הסמינר לתולדות היהודים בארגון Żydowska Strzecha Akademicka. תרגומו הראשון שפורסם היה תרגום לעברית של היצירה מאת גרייס אגילר ("גנון והציל", 1893). הוא תרגם לעברית גם את המחזה במערכה אחת מאת רוברט זנדק ("יהודיונים", 1907). מבין הסופרים הפולנים הוא התעניין קודם ביצירתה של אליזה אורז'שקובה ותרגם ליידיש את סיפורה "Gedali" (1901). מאוחר יותר הוא תרגם ליידיש יצירות מאת בולסלב פרוס ולעברית יצירות מאת הנריק סנקביץ (תרגומי יצירותיו הודפסו מאוחר יותר פעמים רבות, אך עם תיקונים סגנוניים הנובעים מהתפתחות השפה העברית). הוא תרגם גם טקסטים פולניים בנושא המהפכה. הוא היה נשוי, אב לבת ובן (לפי מודעת אבל ב"היינט", ב-3 בפברואר 1924). הוא נפטר ב-1 בפברואר 1924 בוורשה ונקבר שם בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה. 

מורשת המתרגם, הנשמרת עוד בתקופת בין המלחמות, מאוחד יותר פוזרה או הושמדה. 

תרגומים

1. ע. ארזשעשקא: מירטאלא. [רומן]. תרגם ע.נ. פרענק. ורשה: ב. שימין 1912, 194 עמ'. מהדורה שנייה [מעובדת לבני הנוער] ורשה: מ.י. פרייד 1923, 137 עמ'. 

2. ב. פרוס: די קרוין פון מצרים, היסטארישער ראמאן. תרגם מפולנית ע.נ. פרענק. כרכים 1-3. ורשה: א. גיטלין 1918, 1295 עמ'. 

הכותרת במקור: Faraon

3. ה. סנקביץ': באש ובחרב: ספור מימי העבר. כרכים 1-4. תרגם מפולנית ברשיון יורשי המחבר ע.נ. פרענק. וורשה: א.י. שטיבל 1921-1919, 240; 259; 259; 192 עמ'. מהדורה שנייה כרכים 1-2. תל אביב: מסדה [1953], מהדורה שלישית כרכים 1-4. תל אביב: מסדה, המהדורה החדשה 1965. 

הכותרת במקור: Ogniem i mieczem

4. ה. סנקביץ': המבול. כרך א'. תרגם ע.נ. פרענק. תל אביב: מסדה 1955, 534 עמ'. הוצאה שנייה רמת גן; גבעתיים: מסדה 1966. 

הכותרת במקור: Potop

מילונים וביבליוגרפיות

1. Z. BORZYMIŃSKA. In: Polski Słownik Judaistyczny. Vol. 1. Kraków 2012.  

2. Y.M. BIDERMAN. In: Leksikon fun der Nayer Yidisher Literatur. Vol.7. New York 1968. 

3. F. GUESNET. In: The IYVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe. Yale 2008.   

טרסה ראצ'קה-יזיורסקה