LICHTENBAUM Józef

LICHTENBAUM Józef

1895-1968

Pseudonim: Henryk Goldszmit (Goldschmidt). 

Tłumacz, poeta, eseista, publicysta.  

Urodzony 23 maja 1895 w Warszawie w rodzinie żydowskiej; syn Jakuba Lichtenbauma i Sary z domu Glitzenstein. Początkowo naukę pobierał w chederze. Podczas I wojny światowej przebywał na terenie Rosji. W 1914-18 ukończył kurs w Hebrajskim Seminarium Nauczycielskim w Charkowie (Hebrajskie Seminarium Nauczycielskie w Charkowie). Przez pewien czas w 1918 przebywał w Moskwie, gdzie był współorganizatorem i aktorem w teatrze „Ha-bima”, przyszłym teatrze narodowym Izraela. W tym okresie, przed 1920, zadebiutował jako tłumacz i zaczął przekładać na język hebrajski utwory Marii Konopnickiej, Juliusza Słowackiego, jak również Adama Mickiewicza, w tym wybrane Sonety krymskie oraz Farysa, który ukazał się w 1920, w trzecim tomie kwartalnika Ha-tkufa [Epoka]. Od około 1920 pracował nad przekładem Pana Tadeusza, wydając trzy pierwsze księgi. W 1920 wyjechał z Rosji przez Polskę i Austrię do Palestyny. Przez pewien czas przebywał w Jerozolimie, ale ostatecznie osiadł w Tel Awiwie. Do Europy wracał kilkakrotnie, m.in. w latach 1922-24 przebywał w Niemczech, a w 1935 w Polsce, dokąd przyjechał po śmierci przyjaciela, Chaima Nachmana Bialika i gdzie prowadził rozmowy w sprawie sfinansowania wydania Pana Tadeusza w tłumaczeniu na hebrajski. Regularnie publikował szkice o literaturze polskiej w czasopismach palestyńskich, m.in. w miesięczniku Moledet (Ojczyzna), Moznajim, gdzie był w 1931-32 sekretarzem redakcji, w dzienniku Ha-arec oraz Ha-cfira, Ha-olam i Ha-am. Ukazywały się tam również jego przekłady polskiej poezji na język hebrajski. Tłumaczył utwory Adama Asnyka, Jarosława Iwaszkiewicza, Jana Kochanowskiego, Bolesława Leśmiana, Henryki Łazowertówny, Antoniego Słonimskiego, Leopolda Staffa, Władysława Szlengla, Juliana Tuwima, Kazimierza Wierzyńskiego. Publikował kolejne partie przekładu Pana Tadeusza na łamach prasy żydowskiej w Palestynie: wersy 1-92 księgi IV jako Ja’arot Lita (Bory Litewskie) w miesięczniku „Moznajim” (1939 nr 37) oraz wersy 177-264 tej samej księgi jako Ha-pundak (Karczma) w tygodniku Ha-po’el Ha-ca’ir (1934 nr 10). Mimo trudnych warunków materialnych i przypadkowego zniszczenia niemal już gotowego rękopisu tłumaczenia w 1948, zakończył prace nad przekładem w 1952, a w 1953 został za niego uhonorowany Nagrodą im. Saula Czernichowskiego za wzorcowy przekład na hebrajski. Współpracował jako tłumacz z wydawnictwem „N. Twerski”. Zajmował się też przekładem prozy polskiej na hebrajski, m.in. fragmentu Chłopów Władysława Reymonta (rozdział 11 Śmierć Boryny) Mot ha-ikar. Mi-toch „Ha-ikarim” (Śmierć chłopa. Fragm. Chłopów) w Al Ha-miszmar w 1957. Prócz przekładów z polskiego miał w dorobku liczne tłumaczenia z niemieckiego, angielskiego, a także rosyjskiego.  Zmarł 14 czerwca 1968 w Tel Awiwie; pochowany tamże na cmentarzu Kirjat Sza’ul.  

Archiwum tłumacza, w tym tzw. „Teki Lichtenbauma”, przechowywane są w Archiwum „Gnazim” w Tel Awiwie.

TWÓRCZOŚĆ PRZEKŁADOWA 

1. A. Mickiewicz: Pan Tade’usz o ha-knesija ha-acharona be-Lita. Sefer 1-3. [Poemat]. Tirgem mi-polanit J. Lichtenbom [!]. Warsza: Hoca’at A.J. Sztibel 1921, 152 s. 

Tytuł oryginału: Pan Tadeusz czyli Ostatni zajazd na Litwie. 

2. H. Sienkiewicz: Bi-szimon u-we-arawa. [Powieść]. Tirgem mi-polanit J. Lichtenbom [!]. Tel Awiw: Omanut 1928, [?] s. Wydania następne: Tel Awiw: Omanut [1952/53]; wydanie 3 1957. 

Tytuł oryginału: W pustyni i w puszczy.  

3. J. Korczak: Ha-melech Matja Ha-riszon. [Powieść]. Tirgem mi-polanit J. Lichtenbom [!]. Tel Awiw: A.J. Sztibel [1933], 379 s. Mincha la-noar. Wydania następne: Tel Awiw: N. Twerski [1945]; tamże: wydanie 3 1950, wydanie 4 1960, wydanie 5 1963, wydanie 6 1966.   

Tytuł oryginału: Król Maciuś Pierwszy.

4. J. Korczak: Jotam ha-kasam. [Powieść]. Tłumaczył J. Lichtenbom [!]. Tel Awiw: Am Owed 1944, 293 s. Sifrijat Dan chaschan. Wydania następne: Tel Awiw: N. Twerski [1955]; wydanie 3 Tel Awiw: Am Owed 1965.

Tytuł oryginału: Kajtuś Czarodziej.

5. M. Gelblum: Geza karut. Tirgem mi-ktaw jad J. Lichtenbom [!]. Hakdama meʼet J. Grinbojm. [Wspomnienia]. Tel Awiw: Hocaʼat sfarim N. Twerski [1946/1947], 231 s. 

Tytuł oryginału: Nie udało się ustalić tytułu oryginału utworu.

6. J. Tuwim: Tochen lohet. Miwchar szirim. Mi-polanit J. Lichtenbom [!]. Tel Awiw: N. Twerski 1954, 147 s. 

Tytuł oryginału: Treść gorejąca. Wybór wierszy. 

7. M. Konopnicka: Al ha-gamadim we-al ha-jetoma. [Powieść]. Tirgem mi-polanit Mosze Priwes. Arach J. Lichtenbom [!]. Tel Awiw: Jizre’el [1960], 245 s. Wydanie następne tamże [1968].

Tytuł oryginału: O krasnoludkach i sierotce Marysi. 

8. H. Sienkiewicz: Baʻawur pat lechem. Sipurim. [Opowiadania i nowele]. Iwrit J. Lichtenbom [!]. Tel Awiw: Jawne 1965, 150 s. 

Zawartość: Szomer ha-migdalor, Zichronot mi-Mariposa, Janko Ha-menagen.

Tytuły oryginałów: Za chlebem; Latarnik; Wspomnienia z Maripozy; Janko Muzykant. 

9. J. Korczak: Ha-melech Matja ba-i ha-szomem. [Powieść]. Tirgem mi-polanit J. Lichtenbom [!]. Tel Awiw: Brunfman 1973, 243 s.

Tytuł oryginału: Król Maciuś na wyspie bezludnej.  

10. A. Mickiewicz: Pan Tade’usz. O masa ha-adrachta ha-acharon be-Lita. [Poemat]. Mi-polanit J. Lichtenbom [!] be-ceruf mawo u-weʼurim meʼet ha-metargem. Ha-cijurim T. Gronowski. Tel-Awiw: Hoca’at sfarim N. Twerski 1953, 136 s. Wydanie następne: Jeruszalajim: Karmel 2022. Wydanie fragmentów zob. poz. 1.

Tytuł oryginału: Pan Tadeusz czyli Ostatni zajazd na Litwie.  

PRACE DOTYCZĄCE PRZEKŁADU ORAZ LITERATUR, KTÓRYMI ZAJMOWAŁ SIĘ TŁUMACZ ORAZ KRYTYKA PRZEKŁADU  

1. Le-„Mot ha-ikar” (Uwagi do Śmierci chłopa). „Moledet" 1927 nr 3. 

2. O przekładzie Pana Tadeusza na język hebrajski. „Twórczość” 1955 nr 11.  

3. Meszorer ha-adama. (Poeta ziemi). „Al Ha-miszmar” 1957 nr z 22 II [dot. W.S. Reymonta].

4. Stanislaw Wispianski. W: Sofrej ha-amim. Tel Awiw 1959.   

OPRACOWANIA OGÓLNE (wybór)

SŁOWNIKI I BIBLIOGRAFIE

K. FAMULSKA-CIESIELSKA, S.J. ŻUREK. [Hasło w:] Literatura polska w Izraelu. Leksykon. Kraków 2012.  

OMÓWIENIA 

1. M. LUSTERNIK: Józef Lichtenbaum. (Z okazji jego przyjazdu do Polski). „Opinia” 1935 nr 25. 

2. H. RITTERMAN: Trzydzieści lat tłumaczył Pana Tadeusza na język hebrajski. Rozmowa z poetą Józefem Lichtenbaumem. „Przegląd”, Tel-Awiw styczeń 1953.  

3. R. LÖW: Znaki obecności. Kraków 1995, passim.  

4. R. LÖW: Pan Tadeusz po hebrajsku. Dzieje przekładu, wydania i recepcji krytycznej”. „Literatura na Świecie” 1998 nr 9.  

5. R. LÖW: Literatura polska w przekładach hebrajskich. „Archiwum Emigracji” 2000 z. 3. 

ליכטנבום יוסף 

1968-1895

שמות העט: הנריק גולדשמיט

מתרגם, משורר, מסאי, פובליציסט

נולד ב-23 במאי 1895 בוורשה במשפחה יהודית; בנם של יעקב ליכטנבום ושרה לבית גליצנשטיין. בהתחלה הוא למד בחדר. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא שהה ברוסיה. בשנים 1918-1914 הוא למד בסמינר העברי למורים בחרקוב. בשנת 1918 זמן מה הוא התגורר במוסקבה, שם היה בין המייסדים והשחקנים של התיאטרון "הבימה", התיאטרון הלאומי העתידי של ישראל. בתקופה זו, לפני שנת 1920, הוא החל בתרגום ותרגם יצירות מאת מריה קונופניצקה, יוליוש סלובצקי ואדם מיצקביץ', כולל סונטות נבחרות מ-Sonety krymskie ו-Farys, שתרגומו פורסם בשנת 1920 בכרך השלישי של הרבעון "התקופה". מסביבות שנת 1920 הוא עבד על התרגום של Pan Tadeusz (התפרסמו שלושת הספרים הראשונים של הפואמה). בשנת 1920 הוא עזב את רוסיה ודרך פולין ואוסטריה הגיע לארץ ישראל. תקופה קצרה הוא התגורר בירושלים, אך לבסוף התיישב בתל אביב. הוא חזר לאירופה מספר פעמים, בין היתר בשנים 1924-1922 הוא התגורר בגרמניה ובשנת 1935 בפולין. לפולין הוא הגיע לאחר מות חברו, חיים נחמן ביאליק, וניהל שם שיחות בעניין מימון הפרסום של Pan Tadeusz בתרגום לעברית. הוא פרסם בקביעות מסות על ספרות פולנית בכתבי עת ארץ ישראליים, בין השאר בירחון "מולדת", ב"מאזניים", שם היה מזכיר מערכת בשנים 1932-1931, ביומון "הארץ" וגם ב"הצפירה", "העולם" ו"העם". התפרסמו שם גם תרגומיו לעברית לשירה פולנית. הוא תרגם יצירות מאת אדם אסניק, ירוסלב איוושקביץ', יאן קוחנובסקי, בולסלב לשמיאן, הנריקה לזוברטובנה, אנטוני סלונימסקי, לאופולד סטאף, ולדיסלב שלנגל, יוליאן טוים וקז'ימייז' ויז'ינסקי. הוא פרסם קטעים נוספים מתרגומו של Pan Tadeusz בעיתונות יהודית בארץ ישראל: שורות 1-92 של הספר הרביעי בשם יערות ליטא בירחון "מאזניים" (1939, מס' 37) ושורות 177-264 של אותו הספר בשם הפונדק בשבועון "הפועל הצעיר" (1934 מס' 10). אף על פי שהוא חי בתנאים כלכליים קשים ושכתב היד של תרגומו הכמעט מוכן נהרס בשנת 1948, הוא סיים את התרגום של Pan Tadeusz בשנת 1952 ושנה מאוחר יותר מכן זכה בפרס על שם שאול טשרניחובסקי לתרגומי מופת לעברית. כמתרגם הוא שיתף פעולה עם הוצאת הספרים "נ. טברסקי". הוא תרגם גם פרוזה פולנית לעברית, בין השאר הקטע מות איכר (פרק 11) מתוך האיכרים (Chłopi) מאת ולדיסלב ריימונט ("על המשמר" 1957). בנוסף לתרגומים מפולנית הוא תרגם גם רבות מגרמנית, מאנגלית ומרוסית. הוא נפטר ב-14 ביוני 1968 בתל אביב ונקבר שם בבית העלמין קרית שאול.

ארכיון המתרגם, כולל האוסף הנקרא "תיקי ליכטנבום", נשמר במכון "גנזים" בתל אביב.  

תרגומים

1. א. מיצקביץ': פאן טדיאוש או הכנסיה האחרונה בליטה. ספר 1-3. [פואמה]. תרגם מפולנית י. ליכטנבום. ורשה: הוצאת א.י. שטיבל 1921, 152 עמ'. 

במקור:  Pan Tadeusz czyli Ostatni zajazd na Litwie

2. ה. שנקביץ': בישימון ובערבה. [רומן]. תרגם מפולנית י. ליכטנבום. תל אביב: אמנות 1928, [?] עמ'. מהדורה שנייה תל אביב: אמנות [1952/53]; מהדורה שלישית 1957. 

במקור: W pustyni i w puszczy

3. י. קורצ'ק: המלך מתיא הראשון. [רומן]. תרגם מפולנית י. ליכטנבום. תל אביב: א.י. שטיבל [1933], 379 עמ'. מנחה לנער. מהדורה שנייה תל אביב: נ. טברסקי [1954]; מהדורה שלישית שם 1950; מהדורה רביעית 1960, מהדורה חמישית 1963, מהדורה שישית 1966. 

במקור: Król Maciuś Pierwszy

4. י. קורצ'ק: יותם הקסם. [רומן]. תרגם י. ליכטנבום. תל אביב: עם עובד 1944, 293 עמ'. ספריית דן חסכן. מהדורה שנייה תל אביב: נ. טברסקי [1955]; מהדורה שלישית תל אביב: עם עובד 1965. 

במקור: Kajtuś Czarodziej

5. מ. גלבלום: גזע כרות. תרגם מכתב יד י. ליכטנבום. הקדמה מאת י. גרינבוים. [זכרונות]. תל אביב: הוצאת ספרים נ. טברסקי [1946/47], 231 עמ'. 

כותרת היצירה במקור אינה ידועה 

6. י. טובים: תוכן לוהט. מבחר שירים. מפולנית י. ליכטנבום. תל אביב: נ. טברסקי 1954, 147 עמ'.

במקור: Treść gorejąca. Wybór wierszy

7. מ. קונופניצקה: על הגמדים ועל היתומה. [רומן]. תרגם מפולנית משה פריבס. ערך י. ליכטנבום. תל אביב: יזרעאל [1960], 245 עמ'. מהדורה שנייה שם [1968].

במקור: O krasnoludkach i sierotce Marysi

8. ה. שנקביץ': בעבור פת לחם. סיפורים. עברית י. ליכטנבום. [סיפורים ונובלות]. תל אביב: יבנה 1965, 150 עמ'. 

כולל: שומר המגדלור, זכרונות ממריפוסה, ינקו המנגן

במקור: Za chlebem, Latarnik, Wspomnienia z Maripozy, Janko Muzykant

9. י. קורצ'ק: המלך מתיא באי השומם. (רומן). תרגם מפולנית י. ליכטנבום. תל אביב: ברונפמן 1973, 243 עמ'. 

במקור: Król Maciuś na wyspie bezludnej

10. א. מיצקביץ': פאן טדיאוש או מסע האדרכתה האחרון בליטא. [פואמה]. מפולנית י. ליכטנבום בצרוף מבוא ובאורים מאת המתרגם. הציורים: ט. גרונובסקי. תל אביב: הוצאת הספרים נ. טברסקי 1953, 136 עמ'. מהדורה שנייה ירושלים: כרמל 2022. פרסום הקטעים ראה מס' 1. 

במקור: Pan Tadeusz czyli Ostatni zajazd na Litwie

עבודות על תרגומים ועל ספרויות שבהן עסק המתרגם, ביקורת תרגומים

1. ל"מות האיכר". "מולדת" 1927 מס' 3. 

2. O przekładzie Pana Tadeusza na język hebrajski. „Twórczość” 1955 no. 11.  

3. משורר האדמה. "על המשמר" 22.02.1957 [על אודות ו. ריימונט]. 

4. סטניסלב ויספיאנסקי. בתוך: סופרי העמים. תל אביב 1959. 

מחקרים כלליים (מבחר)

1. M. LUSTERNIK: Józef Lichtenbaum. (Z okazji jego przyjazdu do Polski). „Opinia” 1935 no. 25. 

2. H. RITTERMAN: Trzydzieści lat tłumaczył Pana Tadeusza na język hebrajski. Rozmowa z poetą Józefem Lichtenbaumem. „Przegląd”, Tel-Awiw styczeń 1953.  

3. R. LÖW: Znaki obecności. Kraków 1995, passim.  

4. R. LÖW: Pan Tadeusz po hebrajsku. Dzieje przekładu, wydania i recepcji krytycznej”. „Literatura na Świecie” 1998 no. 9.  

5. R. LÖW: Literatura polska w przekładach hebrajskich. „Archiwum Emigracji” 2000 issue no. 3.

מילונים וביבליוגרפיות

K. FAMULSKA-CIESIELSKA, S.J. ŻUREK. [Entry in:] Literatura polska w Izraelu. Leksykon. Kraków 2012.  

טרסה ראצ'קה-יזיורסקה